החלטה בתיק עמ"י 2460-12-11

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בקרית גת בתיק מ"י 556-12-11 מיום 1.12.11, אשר הורה על שחרורו של המשיב וקבע כי הראיות הקיימות בתיק- "יכול והיה בהן די לצורך הארכת המעצר למעצר ימים לצורכי חקירה... היום, השאלה שמונחת... היא שונה, האם ניתן 'לשלוף' הרשעה מחומר הראיות... דומה כי התשובה על השאלה השניה, היא חיובית ובדוחק רב. כלומר, ספק אם יש בבסיס ראיות די חומר להרשעה במיוחס". בנסיבות אלה, הורה בית המשפט על שחרורו של העורר בתנאים מגבילים.

על החלטה זו של בית המשפט הוגש ערר, בה נטען כי קיימת תשתית מוצקה המהווה בסיס לאישום עתידי ובית המשפט התעלם מהמסוכנות העולה מהמשיב, שכן מדובר בגניבה בצוותא עם אחרים, של סחורה בשווי של מליוני שקלים וקביעת בית המשפט כי "המסוכנות של המשיב היא נמוכה, מקורה בטעות, שכן הובלת בשר ושיווקו, שלא על פי התקן,"עלולה היא לבדה לקיים מסוכנות לציבור, שהיבט בריאות הציבור" (סעיף 3 להודעת הערר).

שלא כבית משפט קמא, סבורה אני שקימת תשתית ראייתית לעבירות המיוחסות למשיב.

עסקינן בפרשה של גניבת בשר ממפעל, גניבה שהתבצעה ביום שישי לפנות בוקר, שעה שהמפעל אינו עובד. הסחורה נגניבה מהמפעל באמצעות אדם אחר, הוא מיכאל אברמובסקי, שעבד במפעל סמוך וככל הנראה התחקה אחר פעולות המפעל, ממנו נגנבה הסחורה וכתוצאה מכך למד את פעילות המפעל וניצל את העובדה כי המפעל אינו עובד ביום שישי, לגניבת הסחורה.

המשיב שכאן נתפס בסמוך למפעל, כאשר סחורה שנגנבה מהמפעל נמצאה במשאית שלו. הגירסה שמוסר המשיב בחקירתו היא שאדם שאינו מכיר אותו פנה אליו וביקש ממנו לבצע את ההובלה. אין הוא יודע את פרטי אותו אדם וגם לא את המכשיר הנייד או כל אפשרות אחרת להתקשר לאותו אחד. עוד מוסר הוא שהיה צריך לפגוש אדם אחר בצומת מורשה ולהעביר אליו את הבשר שנמצא במשאית ואז לקבל 3,000 ש"ח בתמורה להובלה זו.

חשוב לציין שאותו מיכאל, אינו קושר את המשיב שכאן לגניבה, הוא כן קושר אדם אחר שהיה מעורב עימו בגניבה זו, ואשר טרם נעצר.

בית משפט קמא שם דגש לעובדה שאותו מיכאל שאינו קושר את המשיב לעבירת הגניבה. אכן, הנסיבות בהן המשיב הוזמן לבצע הובלה הן נסיבות מחשידות ביותר. עיון בחומר החקירה מלמד שהמפעל ממנו נגנבה הסחורה אינו עובד עם משאיות מזדמנות, להובלת סחורה, אלא עם משאיות שלו בלבד והעבודה מתבצעת כל יום בחצות ולא בשעות בהן בוצעה הגניבה שכאן.

עוד לציין, שאמנם המשיב נתפס עם הסחורה במועד ספציפי ואז נעצר, אלא שבתיק קיימות ראיות שלא מדובר בהובלה חד פעמית, אלא שלכאורה היו גם הובלות אחרות. זאת ניתן ללמוד דווקא מדברי המשיב, שעה שמוצגות בפניו תמונות בהן נראות משאית שעליה מעמיסים סחורה, אותה גונבים מהמפעל וכאשר נשאל האם זו המשאית שלו בחלק מהפעמים עונה בשלילה, אבל בחלק מהפעמים עונה שאינו יודע אם המשאית שלו אם לאו ולפעמים עונה שהיא "כמו".

די באמור לעיל כדי להקים תשתית ראייתית לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב.

טענות העיקרית של המשיב שהוא לא נטל חלק בגניבה עצמה, אלא כל שהתבקש זה להוביל את הסחורה. עדות זו נתמכת, לכאורה, בהודעתו של אותו מיכאל, המודה בגניבה.

אין מחלוקת בין הצדדים שהחקירה הסתיימה ומטרת המעצר היא הגשת כתב אישום, כאשר ניתנה על כך הצהרת תובע.

גם כאשר קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר, חובה על בית המשפט לבחון חלופת מעצר. בית משפט קמא בחן חלופת המעצר וסבר כי יהיה בחלופה זו כדי לנטרל את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. טוען ב"כ העוררת שהמסוכנות שנשקפת מהמשיב היא מסוכנות לכלל הציבור, כיוון שהובלה של בשר שלא בתנאי קירור נאותים, יש בהם כדי לגרום נזק לכל אלה שיאכלו בשר זה.

טענה זו מקומה בטיעונים לעונש או אם תנאי השחרור היו כאלה שבהם ניתן היה למשיב להמשיך בעיסוקו בהובלה, אך משהמשאית תפוסה בידי המשטרה והוא מצוי בתנאים מגבילים של השגחה, הרי שיש בכך כדי לנטרל מסוכנות זו.

בעברו של המשיב עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרת הוראה חוקית, איומים ותקיפה סתם, כאשר עבירת התקיפה בוצעה במרץ 92 והעבירות הנוספות בספטמבר 92, כך שעברו כ-19 שנה מבלי שהמשיב ביצע ולו עבירה כלשהי.

בנסיבות אלה ועל אף התשתית הראייתית, סבורה אני שיש מקום לשחרורו של המשיב.

תנאי השחרור של המשיב בעינם בשינויים כדלקמן:

ערבות צד ג' תועמד על סך של 30,000 ש"ח וכך גם ערבות עצמית.

הפקדה במזומן תעמוד על 7,500 ש"ח, מאחר והופקד סך 3,000 ש"ח ועתה יום שישי והשעה 12:00, תופקד היתרה עד ליום 4.12.11 בשעה 12:00. ניתן להפקיד הסכום בבית משפט השלום באשדוד.

המשיב לא יצור קשר במישרין ו/או בעקיפין עם מעורבים אחרים בפרשה.